<h1>סמ"ק מצוריך סימן ר"ג</h1>
<h2>דף ס.</h2>
שלא לאכול דם דכתיב (ויקרא ז') וכל דם לא תאכלו. ואמרו רבותיו (תורת כהנים צו פרשה י' כריתות דף כ') כל דם אסור חוץ מדם ביצים דגים וחגבים ודם אדם, ודם דגים שכנסו בקערה אם אין בו קשקשים אסור מדרבנן אבל אם יש קשקשים מותר, ודם ביצים אסור ודם ביצים אם נמצא על הקשר ולא נתפשט חוץ לקשר והוא על החלבון זורק הדם ואוכל השאר, ואם הוא על החלבון בלא קשר אף הדם מותר, אך אם נתפשט חוץ לקשר בחלמון הביצה כולה אסורה, וכן אם נמצא על החלמון אפילו בלא קשר, ויש שאין אוסרין אפילו על החלמון כל הביצה אלא כשנמצא על הקשר אבל שלא על הקשר זורק הדם, ואם ספק אם היה הדם על החלמון או על החלבון הוי ספיקא דרבנן ולקולאא). ודם אדם אם פירש אסור ואם לא פירש מותר כדאמרינן בכתובות (דף ס') דדם שבין השינים מוצצו ובולעו ושעל הכיכר גוררו. ודם בהמה ועוף וחיה חייבים עליו כרת בין דם שחיטה בין דם נחירה בין דם עיקור בין דם הקזה שהנשמה יוצאה בו פירוש תלוי' חייבים עליה, ואיזוהי דם שהנשמה יוצאה בו כל זמן שמקלח, אבל דם התמצית היא בלאו גרידא וכן דם האיברים שפירש. א) ובספר רבינו ברוך פוסק דג' דינים יש בדם ביצים, אם נמצא הדם חוץ לקשר ואינו על הקשר כלל זורק הדם ואוכל השאר בין בחלבון בין בחלמון, ואם נמצא על הקשר ונתפשט חוץ לקשר אז כל הביצה כולה אסורה בין בחלבון בין בחלמון, ואם נמצא על הקשר ולא נתפשט חוץ לקשר בזו יש חילוק בין חלמון לחלבון דבחלמון אפילו כל הביצה כולה אסורה ובחלבון זורק הדם ואוכל השאר, וכן נהגו העולם, לשון ס"ק.
